קבוצה מנצחת

איתי חוזר מהמונדיאל עמוס חוויות ועם כמה תובנות על קהילות דיגיטליות בכלל וקבוצות פייסבוק בפרט

מקסיקו 1986. המונדיאל. ילד בן שמונה מתאהב…

הכל התחיל באלבום מדבקות כדורגל ישן שבמהרה הפך ללילות בלתי נשכחים כשישבתי מול מסך הטלוויזיה עם אבא שלי, צופים בשחקנים הטובים ביותר שהעולם אי פעם ראה. כדורגל הפך לאהבה הראשונה שלי וחלום נולד באותם ימי קיץ בלתי נשכחים של לינקר ומראדונה: ללכת למונדיאל.

בצד שני של העולם, היה ילד אחר וגם הוא חלם חלום. מארק צוקרברג דמיין אז חזון פשוט: לעזור לחבריו הסטודנטים להתחבר אחד לשני.  מאז, הוא רודף ללא הפוגה ערך – ולא רק אחר מניות ערך. צוקרברג מבין היטב שהצלחתו האישית וזו של פייסבוק, תלויה במתן ערך מוסף למשתמשים בה, וכל הזמן. בתחילה הערך המוסף התבטא דרך חיבור הקשר בין אנשים; חיזוק קשרים קיימים ויצירת קשרים חדשים. אך לאחר זמן, פייסבוק הפכה למקור חדשות – לא רק עניינים גלובליים, אלא עדכונים שוטפים מהאנשים הקרובים אלינו בצורה כזו או אחרת. 

עם הטוב שהביאה איתה פייסבוק, חיינו הפכו לֹמהרה למוצפים במידע מוגזם, ופייסבוק היא כבר לא האשמה היחידה.

שדה הקרב הבא כבר לא יהיה על קשרים או חדשות. בעקבות שנים בהן פייסבוק ניסתה להתחרות בענקית המאיימת, גוגל, היא הבינה שהמלחמה האמיתית היא לא על מנוע החיפוש עצמו. התחרות בפועל היא על היכולת לספק ערך לחייהם של אנשים רגילים ולפתור בעיות יומיומיות. כשהמטבע סופסוף נפל, פייסבוק החלה לחפש דרכים בהם גם היא תוכל לעזור לנו בחיי היום-יום שלנו.

כשבני הדור שלי הצטרפו ל-Mamazone ו-Papazone (קבוצות הורים ישראליות פופולריות ברשת), לא ברור שראינו את זה מגיע. הסיבה היחידה בשלה הצטרפנו לקבוצה, היתה מפלט מהיום-יום העמוס והצצה אל שׁגרת היום-יום של קבוצת השווים שלנו. עם זאת ועם הזמן, מצאנו את עצמנו מזדהים זה עם זה. התועלת הראשונה שהרווחנו הייתה הקלה צרופה – אנחנו לא לבד. לאחר מכן, באה תחושת האושר האמיתי מאחרים.  ואז לפתע, הרגשנו מספיק בטוחים בעצמנו כדי להיחשף ולבקש עזרה מחברים שלא פגשנו מעולם. 

אם תסתכלו רגע אחורה, סביר להניח שבשנה האחרונה, רוב מה שיצא לכם מפייסבוק היה דרך קבוצה.

לפני כארבעה חודשים פגשתי את דיוויד, בחור נחמד שמתאמן איתי בחדר כושר. התחלנו לפטפט והתברר שהתכניות של דיוויד לקיץ הקרוב הן בעצם הגשמת החלום שלי טיסה למונדיאל ברוסיה. שיתפתי את דיוויד שלמרות ניסיונות חוזרים ונשנים רבים לרכוש כרטיסים למשחקים, בהצבעה או 'כל הקודם זוכה', לא היה לי מזל. באותו ערב הזמין אותי דיוויד לקבוצת פייסבוק בשם היצירתי להפליא "מונדיאל 2018 ברוסיה". 

בערב יום העצמאות ה-70 של ישראל, צצה לפתע הודעה בקבוצת הפייסבוק. אחד החברים שיתף אותנו שהרוח החגיגית של העצמאות עשתה לו מצב רוח טוב. חשוב מכך, החבר הוירטואלי השמח שלי, מי שבקרוב יהפוך לאדם האהוב עליי על פני כדור הארץ, גילה שהוא הצליח להגיע לקדמת התור המקוון לרכישת כרטיסים למונדיאל וכי הוא מוכן לרכוש כרטיס עבור כל מי שמתעניין בקבוצה .האמתף זה היה נשמע טוב מידיי בכדי להיות אמיתי. למרות זאת, החלטתי לנסות את מזלי.

כעבור עשר דקות בלבד, הבחור שלח לי צילום מסך של הכרטיסים שזה עתה קנה עבורי – לשני המשחקים שאליהם רציתי ללכת. לא די בכך שלא הכרנו קודם, הוא החליק את האצבע ימינה לאישור העסקה מכרטיס האשראי שלו בסכום של יותר מ-$1,000 ובכך, אפשר לי סוף סוף להחליק ימינה על חלום בן 32 שנה.

אז אומנם הסטארט-אפ שמגשים את החלומות שלנו עדיין לא הומצא. מי יודע, אולי יום אחד גם זה יקרה. אבל, אי שם במנלו פארק, ילד שהצליח בגדול הבין שכמעט כל מרכיב בפלטפורמה נתון לתחרות, מלבד הערך המובנה בעזרה לאנשים אחרים להגשים את החלומות שלהם.

למאמר המקורי בMako